יציאה מהקורונה – כמה זמן זה ייקח

מתחילים להרגיש את היציאה מהקורונה

הילדים חזרו(סוף סוף) למסגרות, מתחילים להגיע למשרדים בחזרה ובעלי עסקים חזרו לשווק.

האם הכל יחזור לקדמותו?

האם המשק יחזור לאותן רמות תוצר כפי שהיו לפני הקורונה?

כמה זמן ייקח עד שיחזרו לאותן רמות תוצר?

אם מסתכלים על נפילת הבורסות כעשורים האחרונים כנקודת השוואה ליציאה ממשברים, זכורות שתי קריסות משמעותיות:

  • הקריסה של 2000-2002 – מה שמכונה בועת הדוט-קום(נפילה של כ 49% מערך הבורסה)
  • משבר הסאבפריים של 2008(נפילה של כ 56% מערך הבורסה).

ההבדל העיקרי בין המשברים הללו למשבר של 2020 הוא היקף העסקים שנפגעו.

משבר 2000 פגע בחברות ההי טק – כאשר המעטפת של התמיכה בחברות הללו כפי שאנחנו מכירים כיום לא היה מאוד מגובש.

משבר 2008 פגע לרעה בראש ובראשונה בסקטור הפיננסי ובענף הנדל”ן, ובעיקר בחברות הישראליות שהשקיעו ופיתחו נדל”ן באירופה ובצפון אמריקה.

מנגד לשתי דוגמאות אלו,  משבר קורונה 2020 הכה בענפים רבים ובמספר חברות גדול בהרבה.

אז מה יקרה עכשיו?

ההנחה היא שייקח זמן עד שהשווקים יחזרו לעבוד באותם הנפחים וההכנסות שהיו בעבר.

הסיבה העיקרית לכך היא שינויי מבנה התנהגות הצרכנים

  • ריחוק חברתי
  • דאגה מוגברת לנושאי בריאות
  • הגדלת החיסכון לתקופות משבר
  • צמצום השימוש בכלכלה שיתופית

ומצד העסקים:

  • דחיית השקעות לצמיחה
  • החזר הלוואות מתקופת הקורונה
  • הקטנת כמות נסיעות עובדים לכנסים/אירועים
  • גיוס נמוך יותר של עובדים חדשים

עד מתי זה יהיה ככה?

הערכת הכלכלנים היא שבשל ההתאמות למיניהם ייקח עד לפחות סוף 2021 עד שנחזור לנקודת ההתחלה.

הבנק המרכזי האירופי מצא שהם צופים שכלכלת מרחב האירו תתכווץ השנה ב-5.5%, ותצמח ב־4.3% בלבד בשנה הבאה.

הם לא צופים חזרה לפעילות שלפני הקורונה לפני שנת 2022.

כולם צריכים להיערך אחרת

מה עסקים צריכים לעשות: להבין שכללי המשחק השתנו

1.     לאתר מוצרים ושירותים זולים יותר שמטרתם העיקרית שמירה על הקיים

2.     לבדוק אם במוצר או בשירות יש סממן שיכול לדחות את הלקוחות בעידן הנוכחי ולהתאים את המוצר או השירות לעידן הפוסט קורונה.

3.     לייצר שירותים או מוצרים באופי התקופה – יותר אונליין ופחות מגע אישי

 

 

שינוי גודל גופנים